כשמחזירים בתשובה מתחילים לומר אמת...
הם מודים שהם בסה"כ שקרנים
מדי יום ביומו יוצאים "חיילים אמיצים" בצבא השם לצוד נפשותיהם של ישראל. הם עושים את זה בכל מקום אפשרי. מסבירי פנים הם פונים לאנשים ברחוב או לילדים היוצאים אחרי יום לימודים מבית הספר ומציאים להם להניח תפילין ולקרוא איזו חוברת קטנה ואולי סתם לקרוא אם לא "מתאים " להם להניח תפילין. הם משכנעים אנשים להגיע להרצאות בשעות הערב וגם נכנסים אליהם הביתה דרך מקלטי הטלוויזיה. את הטיפולים בקבוצות עושים הכריזמטיים שבהם אנשים לא נורא חכמים אבל בעלי כריזמה מספקת להמיר את דעתם של ה"נבוכים". כריזמה ושקרים הם כלי נשק חזקים במיוחד ופעולתם על ילדים ועל אנשים במצבים נפשיים כאלה ואחרים אשר אינם מצויים בתחומי הידע אליהם נכנס המחזיר בתשובה, חזקה במיוחד.
על היחס של הדת היהודית למושגי אמת ושקר אנחנו יכולים כולנו ללמוד מכבוד הרב אליהו דסלר (שהיה משגיח רוחני בישיבת פוניבז') שאת הגישה אליהם סיפקו ומספקים לחילוני עמותות וארגונים כמו 'דעת אמת' ו'חופש' ואלו הם דבריו כפי שכתבם בספרו מכתב מאליהו:
מכתב מאליהו כרך ג' עמ' 94:
"מהו אמת ומהו שקר? בתחילת חינוכנו הבנו, שאמת הוא כשמספרים עובדות כמו שאירעו; ושקר, כשמשנים זאת. אך זהו רק באופנים פשוטים, אבל למעשה יש הרבה אופנים שבהם אין הדבר כן. לפעמים אסור לומר דברים כמו שהם, כמו לספר מה שיש בו פגם לחברו, בלי תועלת והכרח, ולפעמים צריך דווקא לשנות, כשהאמת לא יועיל אלא יזיק, כי אז מה שנראה כאמת הוא שקר, שמוליד תוצאות של רע, ומה שנראה כשקר מביא לתכלית של אמת. נמצא, שאמת הוא מה שמביא לטוב ולרצון הבורא, ושקר הוא מה שנותן הצלחה לעסקיו של שר השקר, הסטרא אחרא (השטן)"
כמה אירוני למצוא את אותם הדברים גם באתר האירגון להחזרה בתשובה "הידברות":
האם שקר שמותר לומר הוא אמת?
כאשר אדם אומר דבר שמותר או מצווה לשנות, האם דבריו מוגדרים כ'שקר שמותר להגיד', או שאינם נחשבים כלל כ'שקר'. ומעבר לכך, האם האמת הישירה שפוגעת בזולת מוגדרת כ'אמת פוגעת', או שהיא אינה נחשבת כלל כ'אמת'? עונה על כך הרב דסלר בספרו 'מכתב מאליהו' וכאן מופיע הקטע שכבר צוטט. האתר ממשיך...
מה שהרב דסלר מסביר הוא שההנחה האנושית הראשונית היא, שאמת היא מה שתואם את המציאות. למשל, כאשר אדם אומר בשעת צהריים כשהשמש מאירה במלוא עוזה, עכשיו יום, הוא דובר אמת. ואם הוא אומר באותה שעה, עכשיו לילה, אז הוא משקר, כי מה שאמר אינו תואם את המציאות האובייקטיבית. אולם, לאמת ולשקר יש הגדרה נוספת הנקבעת על פי מבחן התוצאה. האם התוצאה הסופית שתעלה מהדברים תהיה 'חיובית' או 'שלילית'? לעיתים, דווקא הגדרה זו היא שתקבע בסופו של דבר אם מה שנאמר הוא שקר או אמת.
לדוגמא, נניח שאומרים למישהו דברים נכונים לחלוטין, אך כאלה שפוגעים בו ומעליבים אותו. אילו היינו מגדירים אמת אך ורק על פי מידת התאמתה למציאות, הרי כל מה שנאמר לאותו אדם היה נחשב כאמת צרופה. אולם, מכיוון שקיימת הגדרה נוספת לאמת והיא מעשה 'חיובי' התואם לרצון ה', והגדרה נוספת לשקר והיא מעשה 'שלילי' הנוגד את רצונו יתברך, יוצא מכך שאמירת דברים פוגעים לזולת היא בעצם 'שקר', בעוד שסיוע לזולת מתוך חוסר ברירה, באמצעות מילים שאינן תואמות את המציאות, יחשב כאמירת 'אמת'. "
כלומר, אם קיום מצוות הוא רצון האל ואי קיום מצוות "נוגד את רצונו יתברך" אזי לומר לזולת "מילים שאינן תואמות את המציאות, יחשב כאמירת 'אמת'. כך אומרים האנשים שמנסים להחזיר את ישראל בתשובה. אם לומר את זה מ"פיהם" בפחות מילים ובפשטות: אם צריך לשקר לחילוני כדי שיחזור בתשובה הרי שנחשב הדבר לאמירת אמת. י – ו – פ – י נחמה!!!! זה קצת פלש החוצה מן הנושא המרכזי אך טוב יעשה הקורא אם יזכור את הדברים בפעם הבאה שיבוא בדברים עם הנשמות הטהורות שכל רצונן להצילו מאש הגיהנום. צדיקים ממש!!!
הערה אחרונה וחביבה: לפני שנים רבות בהיותי ילד נפלתי לרשת השקרים הזאת בחדווה רבה. מטבעי אדם שואל שאלות אני וקרה שאדם קרוב לי חזר בתשובה ובליבו החלטה להחזיר את כל הסביבה הקרובה לו בתשובה. לשמחתי לא הפסקתי לשאול שאלות ופניתי לבדוק את הסוגיות גם במקומות אחרים. אינני מאמין שכשהשמיע באוזניי, ובעזרת 'ברי סמכה', את אותם טיעונים שקריים שמטרתם המרת דעתי ידע שהוא משקר. אני כן מאמין, לעומת זאת, שהיום כשהוא יודע שהטיעונים אינם נכונים והוא עדיין מחזיק בהם ומרצה אותם לאחרים... עושה הוא את הדבר מתוך ידיעה כי אינם נכונים ובכל זאת בעיניו הם ה"אמת"!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה